מחיקת רישום פלילי
בשנת 2015 נפתחו במשטרת ישראל כ-350 אלף תיקי חקירה. בפועל, רק כ-20% מתיקי החקירה הבשילו לכדי הגשת כתב אישום. פתיחה בחקירה כנגד אדם מובילה לרישומו הפלילי. מהו דין הרישום הפלילי של כל אותם חשודים שלא הוגש נגדם כתב אישום?
ההבדל בין רישום משטרתי ורישום פלילי
ראשית יש לעמוד על ההבדלים בין הרישום הפלילי והרישום המשטרתי. בעוד ששניהם מתנהלים על ידי המשטרה מתוקף חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981, הרי שיש הבדל מהותי ביניהם. המרשם הפלילי הינו רישום של כל אדם שניתנה לגביו הרשעה, לאחר הליך שהסתיים בבית משפט. כלומר, מרשם זה כולל תיעוד של כלל ההרשעות שניתנו לאדם וכן העונשים שהוטלו עליו. הרישום המשטרתי לעומת זאת הינו רישום רחב יותר אותו מנהלת המשטרה לצרכיה, וכולל מידע לגבי תיקי חקירה אשר טרם התקבלה בעניינם החלטה, תיקים שבהם התביעה חזרה בה מכתב האישום, תלונות שהוגשו ולא נפתחה בעניינם חקירה וכן תיקי חקירה אשר נסגרו ללא העמדה לדין מסיבות של חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור.
כאשר משטרת ישראל פותחת בחקירה כנגד אדם, מתנהל רישום פלילי. בתום החקירה, מחליטה רשות התביעה האם יש די ראיות בכדי להגיש כתב אישום או האם לעשות שימוש בסמכות המוקנית לה לסגירת התיק באחת מעילות הסגירה המנויות בחוק.
עילות הסגירה המרכזיות
- חוסר עניין לציבור – עילת סגירה זו משמעה כי לא קיים אינטרס ציבורי בהגשת כתב אישום כנגד הנאשם על אף שיתכן ונעברה עבירה. בין השיקולים הנשקלים על ידי רשות התביעה לבחינת היעדר עניין לציבור ניתן למנות את חומרת העבירה, היבטים הקשורים לחשוד עצמו, היבטים הקשורים לנפגע העבירה וכן אינטרסים שונים של המדינה.
- חוסר ראיות – עילת סגירה זו משמעה כי מבחינת חומר הראיות שנאסף עולה כי לא קיים סיכוי סביר להרשיע את החשוד.
- היעדר אשמה – עילת סגירה זו משמעה כי לא נעברה עבירה פלילית או לחילופין כי אין די ראיות כדי לקשור את החשוד לעבירה.
סגירת התיק מחוסר אשמה מובילה למחיקה הן מהמרשם הפלילי והן מהרישום המשטרתי. לעומת זאת, סגירתו של תיק בעילה של חוסר עניין לציבור או חוסר ראיות, מותירה רישום משטרתי במשטרה הנשאר במאגרי המידע של המשטרה. זאת, על אף שלא הוכחה אשמתו של אדם, ואף לא ניתנה לו הזדמנות להוכיח את חפותו.
השלכות הרישום המשטרתי
אמנם הרישום המשטרתי הינו ככלל מידע חסוי, אשר אינו מהווה חלק מן המרשם הפלילי, אך חשוב להבין כי גם היכללות בו עלולה להיות קשה עבור אדם. ראשית, מידע זה נגיש עבור מספר גורמים מורשים המנויים בחוק וביניהם היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, מחלקת ביטחון שדה של צה"ל ועוד. שנית, המידע משמש את משטרת ישראל לצרכי עבודתה, והמשטרה נוהגת לעשות בו שימוש עם פתיחת חקירה כנגד אדם. לבסוף, רישום משטרתי עלול לפגוע בהיבט התעסוקתי שכן ישנם שורה של מקצועות אשר לצורך קבלת רישיון בהם נדרשת גישה לרישום המשטרתי של אדם וכן קיימים מעסיקים המבקשים – בניגוד לחוק – את הסכמתו של אדם לבדוק אודות רישומו המשטרתי. מכאן שקיימת חשיבות מכרעת במחיקת הרישום המשטרתי.
מחיקת הרישום המשטרתי
ישנם מספר מסלולים להגשת בקשה למחיקת הרישום המשטרתי, כאשר דרך המלך למחיקת הרישום המשטרתי היא על ידי שינוי עילות הסגירה ל"חוסר אשמה" (להבדיל מסגירה בשל עילות של חוסר עניין לציבור או היעדר ראיות).
רצוי להיוועץ עם עורך דין מומחה על מנת לסייע בהליך זה. סיוע עורך הדין יכול להיעשות הן בשלב שלפני קבלת החלטת רשות התביעה האם לסגור את התיק ומאילו טעמים, והן לאחר סגירת התיק, שאז יכול עורך הדין לפעול לטובת שינוי עילת הסגירה באחד המסלולים הקיימים לכך. לבסוף, יצוין כי ניתן להגיש בקשה למחיקת רישום פלילי גם כאשר מדובר ברישום במרשם הפלילי (בעקבות הרשעה בבית משפט), וזאת בדרך של הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה.
