עבריינות נוער

כ-8% מכלל התיקים הפליליים הנפתחים בישראל מיוחסים לבני נוער בגילאי 12-17, כך על פי נתונים רשמיים של משטרת ישראל. מרבית תיקי הנוער נפתחים בגין עבירות רכוש, אך ישנה גם עליה בעבירות הנוגעות לסמים ואלימות.

הייחודיות ביחס בתי המשפט לעבריינות נוער

עבריינות נוער מקבלת יחס שונה בבית המשפט מזו של בגירים והדברים ברורים. לדוגמה, ידוע כי בבוא בית המשפט לדון בעניינו של קטין, ובפרט קטינים בגילאים צעירים, משקל רב ניתן לאלמנט השיקום (ולעתים על פני אלמנט הענישה וההרתעה). זאת מתוך השקפה כי העבירות נעשו בשל נסיבות אישיות וסביבתיות וישנה אפשרות להחזיר את הצעירים למוטב ולאפשר להם לפתוח דף חדש. מה גם שהמדינה והחברה מעדיפות קטינים משוקמים מאשר צעירים הנגררים לעולם הפשע ממנו היציאה קשה מאד.

בתי המשפט לנוער

בתי המשפט לנוער הם ערכאות ייחודיות וייעודיות העוסקות בעבריינות צעירים ומשמשות כסמכות הבלעדית לדיונים לגבי קטינים, אשר מתקיימים בדלתיים סגורות ובחסיון מלא (אלא בנסיבות בהן בית המשפט מורה ספציפית אחרת). כמו כן, החוק קובע שלל סייגים ותקנות שנועדו לשמור על הליך שיקומי. לדוגמה – הגבלות לגבי זמני חקירה, הגדרת מעצר כמוצא אחרון ועוד.

בתי המשפט לנוער בישראל הינם בעלי סמכות לעסוק באבחון, טיפול, שיקום וכמובן שפיטת קטינים. מערכת ייחודית זו פועלת על בסיס שני חוק הנוער המרכזיים והם:

1. חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960.
2. חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971.

לבתי המשפט לנוער יש למעשה תפקיד כפול. תפקיד טיפולי-שיקומי ותפקיד סמכותי-שיפוטי. שני התפקידים הללו משלימים זה את זה ופועלים כמערכת כלים שלובים. זאת מתוך מטרה לייצר מצד אחד אווירה של סמכות במהלך הדיון ומצד שני להעמיד את הקטין במרכז בין אם הוא נאשם ובין אם הוא זקוק להגנה. בתי המשפט לנוער רואים חשיבות גדולה בשמיעת דברי הקטין ושיתופו בהליך, לעתים בנפרד מהוריו, שגם להם מקום משמעותי בהליכים.

הבדלים מרכזיים בין קטינים לבגירים במישור הפלילי

כפי שצוין לעיל, ישנם הבדלים מהותיים בין קטינים לבגירים בראי המשפט הפלילי. קטין ובגיר שביצעו את אותה העבירה בדיוק ובאותן נסיבות יקבלו יחס שונה מבית המשפט החל מרמת בירור העבירה ועד לגזר דין לאחר הרשעה.

להלן, כמה מההיבטים המרכזיים הבולטים ביותר מבחינת ההבדל שבין קטינים לבגירים:

• שיקום על פני ענישה – מערכת המשפט לנוער בישראל תבכר פעמים רבות את שיקום הנאשם הקטין על פני הרשעתו.
• פרמטר הגיל – בעבירות נוער קיימת חשיבות רבה לפרמטר הגיל. אין דינו של קטין בן 17 כדין ילד בן 14 והדברים ברורים. אלמנט הגיל שאיננו תמיד עומד במרכז במשפטים של בגירים הופך לבעל משקל רב במשפטי נוער.
• היבטים סוציאליים – דיונים פליליים בעניינם של קטינים אינם רק פעילות משפטית "קרה" אלא מעורבים בהם גורמים רבים כגון הורים, עובדים סוציאליים, שירות מבחן, פסיכולוגים, אנשי חינוך, אנשי רווחה ועוד. כל אלה יכולים להשפיע על ההליך ואף להטות את הכף לטובת הנער ובני משפחתו.
• ערכאות ייחודיות – ענייני קטינים נדונים בערכאות ייחודיות – בתי המשפט לנוער – ובראשם שופטים בעלי התמחות ספציפית בנושא. זאת מתוך הבנת המורכבות של הדבר.
• ענישה מקלה – ברוב המקרים, גם כאשר בית המשפט קובע שיש להרשיע את הנאשם ולגזור עליו עונש משמעותי, הענישה תהיה בדרך כלל קלה יותר ביחס לבגיר. הן מבחינת תקופת המאסר והן מבחינת תוכניות שיקום אופרטיביות ואמיתיות.

עורך דין לייצוג בני נוער 

ייצוגם המשפטי של בני נוער הינו תת התמחות נפרדת בפלילים המחייבת היכרות משמעותית ומעמיקה עם המורכבויות השונות של התחום והבנה של הצורך לנהוג בעדינות ורגישות. כמו בתי המשפט עצמם, גם עורך הדין צריך לשים לנגד עיניו את ליבת הנושא והיא החזרת הנער/ה לתלם, תוך עבודה בשיתוף מלא של ההורים, המערכת הסוציאלית ושירותי המבחן הייעודים לנוער.

דבר אחד משותף לבגירים ולקטינים כאחד – הצורך להיוועץ בעורך דין במועד המוקדם ביותר. עוד בשלבי החקירה הראשונים ואף לפני כן, אין מנוס מקבלת ייעוץ משפטי. ייעוץ ממוקד הניתן על ידי עורכי דין פליליים בעלי ניסיון ספציפי בתחום הנוער על שלל היבטיו.