052-640-9925

עריקות

עבירות היעדרות מן השירות

על פי נתונים רשמיים של פרקליטות עריקים בתביעה הצבאית, עבירות של היעדרות מן השירות הן העבירות הנפוצות והשכיחות ביותר בקרב חיילים בצבא. למעשה, ארבעה מכל חמישה כתבי אישום המוגשים מטעם התביעה הצבאית עוסקים בעבירות אלה.

מבחינה משפטית, מדובר למעשה בשתי עבירות הקבועות בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955:

  • היעדרות מן השירות שלא ברשות – עבירה לפי סעיף 94 לחוק הקובע כי "חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו – מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך".
  • עריקה – עבירה לפי סעיף 92 הקובע כי "חייל שנעדר משירותו בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו – מאסר שבע שנים; נעדר החייל משירותו בצבא בעת פעילות מבצעית או פעולה קרבית של יחידתו, מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו – מאסר עשר שנים".

מרבית תיקי העריקים בצבא מבוססים על העבירה המנויה בסעיף 94 (היעדרות מן השירות שלא ברשות) ורק במקרים חמורים יותר התביעה הצבאית "משתמשת" בסעיף 92 (עריקה). כאשר התביעה מגישה כתב אישום כנגד חייל בגין עריקה מן הצבא לפי סעיף 92 עליה להוכיח גם "כוונה" שלא לחזור לשירות הצבאי. את הכוונה הנ"ל ניתן להוכיח על בסיס גרסת החייל, עדויות, ראיות ומסמכים נוספים.

ההבדלים בין העבירות השונות (נפקדות, עריקות, השתמטות)

תחת המושג "עבירות היעדרות מן השירות" קיימות כמה סוגי עבירות. אם תרצו, מדרג ברור ומסודר שגם צה"ל פועל לפיו ומכיר בו:

  • נפקדות – חייל שנעדר מהשירות הצבאי עד לתקופה של 21 יום יהיה בגדר נפקד, הלכה למעשה משמעות הדבר הינה כי החייל מבחינה שלישותית יהיה שייך ליחידת האם שלו וכן יישפט ע"י גורם פיקודי ביחידתו.
  • עריקות – חייל שנעדר מהשירות לתקופה של יותר מ-21 ימים. לאחר 21 ימי נפקדות החייל מוגדר כעריק. הוא איננו עוד מסופח ליחידה ועובר להיות תחת טיפולו של מדור עריקים באכ"א (אגף כוח אדם). בדרך כלל, עריקות ראשונה של עד 75 ימים תיפתר בדין משמעתי ועריקות שנייה או עריקות של יותר מ-75 ימים תגרור כתב אישום. עם זאת, לא מדובר בעניינים מחייבים ונסיבות המקרה נבחנות באופן פרטני. היו כבר מקרים שבהם עריקות ראשונה של פחות מ-75 ימים הולידה כתב אישום וכן של עריקות ארוכה שהסתיימה בדין משמעתי.
  • עריק בקו"ם – מתגייס צעיר שטרם שובץ ליחידה ו"ברח" מבסיס הקליטה והמיון (בקו"ם). על פי רוב, הצבא נוטה להקל מעט עם עריקי בקו"ם וזאת מתוך תפיסה שמדובר בחיילים טריים שעדיין אינם בקיאים ברזי המערכת והמסגרת הצבאית. אי לכך, גם כאשר עריקות בקו"ם היא מעבר ל-75 ימים ברוב המקרים לא יוגש כנגד החייל כתב אישום. עם זאת, לא מדובר כמובן בעניין מחייב ונסיבות המקרה יכולות להשפיע על החייל מקצה לקצה.
  • השתמטות – מלש"ב שלא הגיע ליום הגיוס ומסרב להתגייס לצה"ל מטעמים שונים. בדרך כלל נהוג שמשתמטים שתקופת השתמטותם לא עלתה על שנה יעמדו לדין משמעתי ואילו בתקופה של למעלה משנה יוגש כתב אישום.

הפרמטרים שמשפיעים על עבירות היעדרות מן השירות

עבירות היעדרות מן השירות הן עבירות שלא קיימות באזרחות והן ייחודיות למסגרת הצבאית. סמכות הטיפול בהן נתונה הן לקצין שיפוט בכיר והן לבתי הדין הצבאיים. ההחלטה האם החייל יעמוד לדין צבאי או לדין משמעתי תלויה בנסיבות המקרה הספציפיות וכן בפרמטרים כמו תקופת ההיעדרות, נסיבות ההיעדרות, סוג השירות של החייל, עבר משמעתי, ראיות משפטיות רלבנטיות וכדומה.

המרכיב המרכזי והעיקרי בכל אחד מהשיקולים הללו הוא הפרמטר הראשון – תקופת ההיעדרות. כלומר, ככל שההיעדרות הייתה ארוכה יותר, כך הדבר ישפיע בהתאמה על ההחלטה לגבי הטריבונל שידון בעניינו של החייל (וכנגזרת מכך – על העונש). זאת ועוד, חשוב כבר עכשיו להדגיש כי עבירות של היעדרות מן השירות הן עבירות נמשכות. במילים אחרות – כל יום שעובר, מסבך אותך יותר.

הרשעה וענישה

למרות שקיימים מקרים חריגים בהם ניתן להוכיח שהחייל לא נעדר מן השירות, על פי רוב התביעה הצבאית לא תתקשה להציג לכך ראיות חותכות. השאלה המרכזית אשר עומדת על הפרק היא לרוב מהו העונש אשר יוטל על החייל לאחר הרשעתו. כאן נכנסות למשוואה נסיבות אישיות שיכולות להשפיע על גזר הדין. החל מנסיבות אישיות הקשורות ישירות לביצוע העבירה וכן לנסיבות אישיות הקשורות לחייל.

הצגה נכונה של הדברים יכולה בהחלט להיות ברת משקל. עם זאת, חשוב לדעת שהצגת הדברים איננה מספיקה ויש להראות לרשויות הצבא מסמכים המגבים את טענות החייל בדבר הנסיבות שמצדיקות ענישה מקלה בעניינו. מסמכים אלה יכולים להיות תדפיסי בנק, מסמכים רפואיים, מסמכים מגורמי רווחה (לגבי החייל או לגבי בני משפחתו), מכתבים אישיים, חוות דעת של רופאים העוסקים בבריאות הנפש ועוד.

כאשר החייל פונה לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורך דין צבאי (עניין שהוא כמעט בגדר חובה במקרה של עבירות היעדרות מן השירות ובפרט היעדרות ארוכה וממושכת), עורך הדין יפעל בכמה אפיקים נוספים. למשל, בקשה להפניית החייל לוועדת התאמה לשירות (וה"ל), הפניית החייל לגורמי חזרה לשירות תקין (גחל"ת), הפנייה לגורמי בריאות הנפש וכדומה.

הבחירה באפיקים הללו תלויה גם בשאלת המוטיבציה של החייל להמשיך ולשרת בצבא בכלל וביחידה הספציפית אליה שובץ בפרט. כאן טמון הביטוי "מעז יצא מתוק" שכן פעמים רבות הטיפול בחייל במסגרת ייצוגו בעבירת היעדרות מן השירות הוא הזדמנות לבצע "תיקון" כך שהחייל ישובץ במקום מתאים לו או ישוחרר מהצבא בגין חוסר התאמה.

הסגרה או מעצר

עבירת היעדרות מן השירות יכולה להסתיים בשתי דרכים – הסגרה עצמית או מעצר על ידי משטרה צבאית. ההמלצה הראשונה שחייל שנעדר מן השירות מקבל מעורך דין מומחה היא לשוב לצבא בהקדם האפשרי. היעדרות מן השירות היא עבירה מתמשכת והזמן לא פועל לטובתו של החייל – אלא להפך. מה גם שהסגרה מעידה על הכרה בטעות ויכולה להשפיע בהמשך על ההליכים בעניינו של החייל.

בין אם החייל מחליט להסגיר את עצמו ובין אם הוא נתפס על ידי משטרה צבאית, חשוב מאד לנסות ולהגיע עם כמה שיותר מסמכים שמעידים על נסיבות ההיעדרות. מיותר לציין כי במידה שהחייל נעצר על ידי המשטרה הצבאית אין טעם להתנגד ובמיוחד לא להתנגד באלימות. מעשים מסוג זה רק עלולים לסבך את התיק ולהפוך אותו לקשה יותר.

היות שכתב אישום פלילי עלול להפוך לרישום פלילי שילווה את החייל עוד שנים רבות קדימה, לא מדובר בעניין של מה בכך. מומלץ לפנות לעורך דין צבאי בהקדם אשר יעמוד על כך שהחייל מקבל את מלוא זכויותיו כחוק.

לאחר התייצבות בתחנת משטרה צבאית, החייל יידרש למסור את גרסתו. מדובר כמובן בחקירה משטרתית לכל דבר ועניין שבה לכל פרט שייאמר ישנה חשיבות מכרעת. זכרו שגם לחיילים יש את הזכות לשמור על שתיקה עד שהם מתייעצים עם עורך דין.