052-640-9925

זכויות הנחקר בחקירה פלילית - זכות השתיקה וזכויות נוספות

אם זומנתם לחקירה במשטרה, ודאי יש לכם שאלות ותהיות רבות – מה צריך לעשות? מה לא לעשות? האם לשתף פעולה? האם לשמור על זכות השתיקה? האם כדאי להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה? על שאלות אלו ואחרות ננסה לענות במאמר זה.

חשיבות ההיוועצות בעורך דין פלילי

חקירה פלילית במשטרה היא אירוע לא נעים ואף טראומטי במיוחד למי שנחקר בפעם הראשונה ואינו יודע כיצד להתנהל ומה יעלה בגורלו לאחר החקירה. נחקרים רבים לא מודעים לשיטות החקירה בהן פועלת המשטרה ולא מודעים לזכויותיהם. זכות חשובה לה זכאי כל חשוד היא הזכות להיוועץ בעורך דין. בתחילת חקירה תחת אזהרה, על החוקרים להזהיר את החשוד כי הוא רשאי להיוועץ בעו"ד וכי הוא זכאי לשמור על זכות השתיקה. כמו כן, על החוקרים להזהיר את הנחקר כי כל מה שיאמר עלול לשמש כנגדו בבית המשפט וכי שתיקתו עשויה לחזק את הראיות נגדו.

ייעוץ משפטי נכון עשוי למנוע מהחשוד לבצע בחקירה טעויות שעלולות לעלות לו ביוקר בהמשך, לעתים בצורה שלא ניתן יהיה לתקן.

סניגור פלילי ייעץ לחשוד על סמך היעד והניסיון שלו, כך שהחשוד יתנהל בחקירה בצורה שתמזער את הנזקים שהחקירה הפלילית עשויה לגרום לו, וכן הוא יוכל להקטין את הסיכוי לגיבוש כתב אישום נגדו בתום החקירה.

עו"ד פלילי ידריך את הנחקר כיצד להימנע ממלכודות שהחוקרים עשויים לטמון לו בחקירה, וכן הוא ינחה אותו האם לשתף פעולה עם החוקרים, האם לשתוק והאם לקבל הצעות שהחוקרים מציעים לו במהלך החקירה.

חשוב לשים לב לכך, שחוקרים משתמשים לעתים באמצעי לחץ שעשויים לגרום לכל אדם כמעט 'להישבר' בחקירה, כולל צעקות, איומים, השפלה, הצגת מסמכים לא מהימנים, שימוש בהודאות נחקרים שלא היו ולא נבראו ועוד. הם אף נוקטים תרגילי חקירה מתוחכמים שקשה לזהותם, כך שהנחיה של עו"ד פלילי טרם החקירה, עשויה לסייע לנחקר לצאת מסבך זה.

זכות השתיקה – האם כדאי להשתמש בה?

זכות חשובה נוספת שמגיעה לנחקר שהוא חשוד היא זכות השתיקה. זכות השתיקה נחשבת לעיקרון יסוד במשפט הפלילי, לפיה לאדם יש הזכות להימנע מהפללה עצמית.

בסעיף 28 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 נקבע, כי בזמן מעצרו של אדם יש להזהירו, כי הוא לא חייב לומר דבר העלול להפלילו, כי כל דבר שיאמר עשוי לשמש ראיה נגדו וכן כי הימנעותו מלהשיב על שאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו.

בהתאם לזכות זו, נחקר מחויב לתת מענה מקיף לשאלות שהחוקרים שואלים אותו מלבד כשמדובר בשאלות שהתשובות עליהן יציבו אותו בסכנה להגשת כתב באישום נגדו.

זכות השתיקה כוללת לא רק את הזכות לשתוק, כלומר: לא לענות לחוקרים על שאלותיהם, אלא גם את הזכות לא לשתף איתם פעולה – במקרה של סכנת הפללה.

במסגרת זכות השתיקה, חשוב לדעת כי מרגע שמתחילה פעולת חקירה – ואין זה משנה היכן, שכן חקירה לא חייבת להתחיל בחדר חקירות, והיא יכולה להתחיל עוד לפני כן, כשאדם מעוכב בתחנת המשטרה ומתשאלים אותו – ומרגע שנודע לאדם כי הוא חשוד בביצוע עבירה, הוא רשאי לסרב להשיב לחוקרים על שאלותיהם ותחת זאת – לשתוק.

כאשר אדם נחקר, הוא יכול לנצל את זכות השתיקה לאורך כל החקירה. מותר לנחקר לשתוק לאורך כל הדרך, שכן תשובה פזיזה ולא אחראית מצידו, עלולה לשמש כראיה נגדו שתוביל להגשת כתב אישום ואולי אף להרשעה.

עם זאת, חשוב לנצל את זכות השתיקה בצורה נבונה ונכונה. חשוב להבין, כי הימנעות ממתן תשובות על שאלות מסוימות או על כל השאלות, עלולה להוביל למצב של חיזוק החשדות נגד הנחקר.

שימו לב, בית המשפט לא מתייחס באהדה רבה לנחקרים שהחליטו לנצל את זכות השתיקה לחלוטין ולא הציגו את גרסתם בחקירה. כלומר, אם החשוד לא יציג את הדברים מנקודת מבטו במהלך החקירה ורק לאחר מכן תוגש גרסתו לבית המשפט, הדבר ייראה חשוד ולא יתקבל בצורה יפה.
לכן, חשוב להתייעץ מראש עם עו"ד כדי שיציע לנחקר אסטרטגיית התנהלות נכונה בחקירה.

זכות השתיקה בבית המשפט

זכות השתיקה חלה גם במצבים נוספים – מלבד בחקירה במשטרה ומחוץ לחדר החקירות, זכות זו חלה גם בבית המשפט. כמו שהנחקר יכול להשתמש בזכות זו כדי להימנע מהפללה עצמית בחקירה, כך הוא יכול להשתמש בזכות השתיקה בתשאול שנערך בהליכים בבית המשפט. גם כאן חשוב להגיע מוכנים ולא בהכרח לבחור באפשרות של סירוב לענות על שאלות במהלך הדיון, שכן סירוב זה עשוי לחזק את התשתית הראייתית נגד הנאשם.

זכויות נוספות שמגיעות לנחקר

בנוסף לזכות השתיקה ולזכות להיוועץ בעו"ד, מוקנות לנחקרים זכויות חשובות נוספות מכח חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), תשס"ב- 2002, להלן: "החוק". העיקריות שבהן הן אלו:
*חקירה בשפת החשוד – סעיף 2 לחוק קובע, כי חקירת חשוד תתנהל בשפת החשוד או בשפה שהחשוד מבין ודובר אותה. אם החוקר לא דובר את שפת החשוד, יש לזמן מתורגמן. אם החשוד חרש או אלם, יש לזמן מתורגמן לשפת הסימנים.

* תיעוד החקירה – ע"פ סעיף 4 לחוק, חקירת משטרה חייבת להיות מתועדת בתיעוד חזותי או קולי – מתחילתה ועד סופה. התיעוד יכלול את חילופי הדברים בין החוקר לחשוד ובתיעוד חזותי, התיעוד יכלול תגובות או תנועות גוף.

תיעוד בכתב יכלול את עיקר חילופי הדברים וכן תגובות או תנועות גוף שהן תחליף לחילופי דברים בין החוקר לחשוד. התיעוד בכתב ייערך בו זמנית עם חקירת החשוד או סמוך לה ככל האפשר.

בסיום החקירה הנחקר יתבקש לקרוא את תיעוד החקירה ("הודעת חשוד") ולחתום על  המסמך. חשוב שהנחקר יוודא כי התיעוד של המשטרה מדויק משקף היטב את דבריו.

*חקירה בתחנת המשטרה – ע"פ סעיף 3 לחוק, חקירת חשוד תתנהל בתחנת משטרה, אלא אם יש סיבה חריגה שלא לערכה בתחנת המשטרה. לכך יש צורך באישור של קצין ממונה.

לסיכום, לאור חשיבותה של זכות השתיקה והשימוש הנכון בה ולאור חשיבותן של זכויות אחרות שמוקנות לנחקרים, מומלץ להתייעץ בהקדם עם עו"ד פלילי כדי להתנהל נכון ולהקטין את הסיכוי להגשת כתב אישום.

  • עו"ד דניאל דרוביצקי מתמחה במשפט פלילי ובעל ניסיון רב בייצוג נחקרים, חשודים ונאשמים במגוון עבירות פליליות.
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support