היעדרות מהשירות הצבאי - על נפקדות ועריקות

נפקדות ועריקות מצה"ל הן עבירות הקבועות בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955. מה ההבדל בין נפקדות לעריקות? מה העונש על עבירות של היעדרות מהשירות הצבאי? קראו במאמר שלפניכם.

נפקדות ועריקות – מה המשמעות?

מבין השתיים, עריקות היא עבירה חמורה יותר. עבירת הנפקדות היא למעשה עבירה מקדימה לעבירת העריקות, כאשר ההבדל בין שתי העבירות הוא משך זמן ההיעדרות מהשירות. בהתאם לכך, גם העונש יהיה שונה.

נפקדות – הגדרה וענישה

חייל שלא התייצב לשירות במועד שאליו הוא נקרא, מוגדר כנפקד. ההגדרה תקפה הן לגבי חיילים בשירות סדיר, הן לגבי חיילי מילואים והן לגבי מי שקבל צו גיוס ולא הגיע לבקו"ם.
גם חייל שיצא לחופשה, וחזר לבסיס חצי שעה לאחר השעה שבה היה אמור לחזור, יוגדר כנפקד. עבירת הנפקדות חלה גם על חייל שלא היה במקום שבו הוא היה אמור להימצא בשעה מסוימת.

בהתאם לדין, ישנם שני סוגים של נפקדות: נפקדות קלה ונפקדות שנמשכת מ-24 שעות ועד 21 ימים.

נפקדות קלה – מדובר בנפקדות של עד 24 שעות. זו עבירת ההיעדרות מהשירות הקלה ביותר ובדרך כלל היא תסתיים בעונש קל יחסית. השיפוט של החייל יתבצע לרוב ביחידה בפני מפקדיו. הנפקדות תספר במניין ימי השירות של החייל ולא תיחשב כתב"ן (תקופה בלתי נמנית). כמו כן, החייל ממשיך לקבל שכר בזמן ההיעדרות וכן תשלומי ת"ש אחרים. דוגמה לנפקדות קלה היא, כאשר החייל היה אמור לחזור לבסיס לאחר סוף השבוע ביום ראשון בשעה 8:00, אך הוא הגיע למחרת ב-7:00 בבוקר.

נפקדות מעל 24 שעות ועד 21 יום (מעבר ל-21 יום, העבירה נחשבת לעריקות) – בתקופה זו החייל לא מקבל שכר או תשלומי ת"ש. זמן ההיעדרות נחשב כתב"ן שלילי, ותאריך השחרור מצה"ל יהיה בהתאם – הוא יידחה כמשך הימים שבהם החייל היה נפקד.
בתקופת נפקדות של 24 שעות ומעלה ועד 21 יום, החייל עדיין מוצב ביחידה שלו, והמפקדים שלו מחויבים להגיע לבקר אותו כדי לברר את סיבת ההיעדרות וכדי לנסות להחזירו לבסיס. בפועל, ברוב המקרים, נמסר מכתב למשפחה של החייל הנפקד ומוסבר בו על משמעות העבירה. הטיפול בעניינו עדיין לא מועבר למשטרה הצבאית. אם החייל יתייצב ביחידה עד ליום ה-21 להיעדרותו, הוא יישפט בפני מפקדיו ולא יואשם בעריקות. בהתאם, גם העונש שיקבל יהיה קל יותר.
הווה אומר, הטיפול בעניינו של החייל נעשה במסגרת היחידה בדין משמעתי. היתרון הגדול הוא, שלא יהיה לחובתו רישום פלילי – עניין שבבית הדין הצבאי יהיה קשה להימנע ממנו.

העונש על עבירת נפקדות תלוי במספר גורמים, ביניהם: משך זמן ההיעדרות וחומרת ההיעדרות. לקצין שמקיים את ההליך המשמעתי ישנו שיקול דעת, ובהתאם הוא יקבע מהו העונש של החייל. עונש המאסר המקסימלי שאפשר לגזור על נפקד בדין משמעתי הוא 35 ימי מחבוש.

עריקות – משמעות העבירה והעונש בצידה

חייל שנעדר מהצבא למשך 21 יום ומעלה מוגדר כעריק.

באשר לחייל מילואים, מדובר בנפקדות של 15 יום.

כאשר חייל נעדר מהיחידה לתקופה של 21 יום ומעלה הוא ייחשב כעריק, וייגרע ממערכות השלישות מהיחידה. המשמעות היא שהחייל יוכרז כעריק והוא נחשב כמי שמבצע עבירה פלילית. מתוקף כך, הטיפול בו מבוצע על ידי המשטרה הצבאית וע"י מדור עריקים ומשתמטים בתל השומר.
המשטרה הצבאית פועלת לאיתור החייל, ומשתמשת בדרך כלל בלוכדי עריקים לשם כך. הפעולות שהמשטרה הצבאית נוקטת, יכולות לכלול, בין היתר, מעקב על חשבון הבנק של העריק, מעקב על הרשתות החברתיות שהוא משתמש בהן וכן ביקורי פתע בביתו בשעות לא צפויות. לעתים גם מדווחים למשטרת ישראל על החייל העריק ומוציאים נגדו פקודת מעצר וצו איסור יציאה מהארץ.

עריק שנעדר מעל ל- 60 יום צריך לדעת, כי הוא  צפוי לאבד את זכאותו לטיפול רפואי מהצבא, מלבד כשמדובר במקרים חריגים שמצריכים טיפול מיידי.

ע"פ סעיפים 92 ו-94 לחוק השיפוט הצבאי, עבירת העריקות גוררת איתה עונש מאסר בפועל.

סעיף 92 לחוק מתייחס לעריקה וקובע, כי: "חייל שנעדר משירותו בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו – מאסר שבע שנים; נעדר החייל משירותו בצבא בעת פעילות מבצעית או פעולה קרבית של יחידתו, מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו – מאסר עשר שנים".

היכן העריק יישפט – בפני בית דין צבאי או בפני מפקדו בדין משמעתי?

בעיקרון, עבירת עריקות מובילה לשיפוט בפני בית דין צבאי. עם זאת, בחודש יולי 2017, הפרקליטות הצבאית שינתה את מדיניות האכיפה בנוגע לטיפול בעריקים ומשתמטי גיוס, וע"פ הנחיות התביעה הצבאית הראשית, השיפוט יהיה בפני המפקדים של החייל, שיגזרו את עונש המאסר המגיע לו בגין העריקות. ואולם, בתיקי עריקות חמורים – כאשר מדובר בעריקות בפעם השנייה ו/או במספר ימי היעדרות גבוה, יוגש כתב אישום כנגד החייל לבית הדין הצבאי.

הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי

​כתבי אישום יוגשו נגד עריקים במקרים הבאים:
* עריקים מהשירות הסדיר, כאשר תקופת העריקות היא מעל 100 ימים במצטבר.

*עריקי בקו"ם – הכוונה לחיילים שערקו לפני תחילת השירות בפועל: כאן נדרש שתקופת העריקות תהיה מעל 180 ימים במצטבר.

* משתמטים – הכוונה לאלו שלא התייצבו לגיוס: משתמט שתקופת היעדרותו היא למעלה מ-540 יום, יוגש נגדו כתב אישום לבית דין צבאי.

עוד נקבע בהנחיות, כי בקבלת ההחלטה האם להגיש כתב אישום בגין אחת העבירות, או שמא להורות על קיום הליך משמעתי, ישקול הפרקליט, בין היתר, שיקולים כגון: האם החייל כבר נעדר בעבר מהשירות, משך הזמן שחלף מההיעדרות הקודמת, המצב הביטחוני בתקופת ההיעדרות, תפקידו ודרגתו של החייל ונסיבות אישיות שונות.

הקלה בעונש על  נפקדות ועריקות והיעזרות בעורך דין

במקרים רבים חיילים נעדרים מהשירות הצבאי בשל קשיים שהם חווים בשירות – התעללות, יחס מפלה מהמפקדים, הטרדות מיניות ועוד. החיילים לא יודעים למי לפנות במערכת הצבאית, ומתקשים להתמודד עם הבעיה.

פנייה לעו"ד צבאי, שיש לו ניסיון בייצוג נפקדים ועריקים יכולה לשפר את המצב עד מאוד, שכן ניתן להציג את הנסיבות אישיות בדרך משכנעת, כך שתהיה הקלה בעונש. מומלץ להיעזר בעו"ד צבאי, שמכיר את המערכת היטב ויידע להגן על החייל מפני עונש חמור.

עו"ד צבאי דניאל דרוביצקי בעל ניסיון עשיר בייצוג חיילים וקצינים, והוא ישמח לעמוד לשירותכם במקרה הצורך.